ח״ג קיג ע״א

פרק ד: ח״ג קיג ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א אם בחקתי תלכו (ויקרא כו ג) אם בחקותי - דא אתר דגזירין דאורייתא תליין בההוא אתר. כמה דאת אמר את חקותי תשמורו‎‎ (ויקרא יח ד). חוק הוא דאקרי הכי, וגזירין דאורייתא בה אתכלילן. ואת משפטי תשמורו (ויקרא כה יח) - משפטי - דא הוא אתר אחרא עלאה דההיא חקה אחידת ביה. ומתחבראן דא בדא, דעילאי ותתאי. וכל פקודי אורייתא וכל גזרי אורייתא וכל קדושי אורייתא - בהני אחידן. בגין דהאי 'תורה שבכתב' והאי 'תורה שבעל פה'.
ב ועל דא אם בחוקותי, כל אינון גזירין ודינין ועונשין ופקודין דאינון בההוא אתר דאקרי תורה שבעל פה חקה, ואת משפטי תשמורו - בההוא אתר דאקרי תורה שבכתב, כמה דאת אמר משפט לאלהי יעקב (תהלים פא ה). ודא אחיד בדא ודא בדא. וכלא חד! ודא הוא כללא דשמא קדישא. ומאן דאעבר על פתגמי אורייתא - כאלו פגים שמא קדישא, בגין דחק ומשפט שמא דקב"ה הוי! ועל דא אם בחקותי תלכו - דא תורה שבעל פה, ואת משפטי תשמרו - דא תורה שבכתב. ודא הוא כללא דשמא קדישא.
ג וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם - מאי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם? כיון דאמר 'תלכו ותשמרו' - אמאי ועשיתם?! אלא מאן דעביד פקודי אורייתא ואזיל באורחוי - כביכול כאלו עביד ליה לעילא! אמר קב"ה "כאלו עשאני!", ואוקמוה. ועל דא וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (ויקרא כו ג) - וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם כתיב ודאי. והואיל ומתערי עלייכו לאתחברא דא בדא לאשתכחא שמא קדישא כדקא יאות - ועשיתם אתם ודאי!
ד כגוונא דא אמר ר' שמעון: ויעש דוד שֵׁם (ש"ב ח יג) - וכי דוד עביד ליה?! אלא בגין דאזיל בארחי דאורייתא ועביד פקודי אורייתא, ואנהיג מלכותא כדקא יאות - כביכול עשה שם לעילא! ולא הוה מלכא בעלמא דזכה להאי כדוד! דהוה קם בפלגות ליליא והוה משבח ליה לקב"ה עד דסליק שמא קדישא בכורסייא, בשעתא דסליק נהורא דיממא. כביכול הוא עבד שם ממש! כמה דאת אמר ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל (ויקרא כד יא). ובגין כך ויעש דוד שם. ועל דא וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם כתיב. ואי אתון תשתדלון למעבד לון לאתתקנא שמא קדישא כדקא יאות - כל אינון ברכאן דלעילא ישתכחון גבייכו בתקוניהון כדקא יאות!

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0