ח״ג קמא ע״א

פרק לז: ח״ג קמא ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א תקונא שתיתאה - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא: תקונא דא הוא דאקרי פאת הזקן. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך לא תשחית את פאת זקנך (ויקרא יט כז) כתיב.

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0