ח״ג קמא ע״א

פרק לח: ח״ג קמא ע״א

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א תקונא שביעאה - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "קום רבי יהודה!" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא (דניאל ד יד). כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון פה. הדא הוא דכתיב וברוח פיו כל צבאם (תהלים לג ו). ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן
ב כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו פי ה' אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. אמר ר' שמעון: "בריך אנת לעתיקא קדישא!"

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0