פרק לט: ח״ג קמא ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א תקונא תמינאה - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא אין למעלה לא ערף ולא עפוי. ובזמנא דאגח קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים (שיר ד ד). ואלף המגן - רזא הוא בצניעותא דספרא. כל שלטי הגבורים - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0