פרק ל: ח״ג יג ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א נפש כי תחטא. רבי אבא פתח: כׇּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ (תהלים מד יח). כׇּל זֹאת בָּאַתְנוּ - "כל אלו באו עלינו" מבעי ליה!? אלא כל דינין דלעילא אתו עלנא, וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ - ולא אנשינא מילולי אורייתך. מכאן אוליפנא כל מאן דאנשי מילולי אורייתא ולא בעי למלעי בה - כאלו אנשי לקודשא בריך הוא! דהא אורייתא כולה שמא דקודשא בריך הוא הוי!
ב וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ - דכל מאן דמשקר ביה בהאי את קיימא קדישא דרשים ביה - כאלו משקר בשמא דמלכא! בגין דשמא דמלכא אתרשים ביה בבר נש. וקרא אחרא אורי ביה בהאי קרא, דכתיב אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר (תהלים מד כא). אם שכחנו שם אלהינו - כמה דאת אמר ולא שכחנוך. ודא היא אורייתא דאיהי שם אלהינו. ונפרוש כפינו לאל זר - כמה דאת אמר ולא שקרנו בבריתך. וכלא חד מלה. מאי שקרא הכא? דפריש כפיו לרשותא אחרא ומשקר בהאי ברית. ועל דא אורייתא אחידת בהאי - דכל מאן דנטיר האי ברית - כאלו נטיר אורייתא כולה! ומאן דמשקר בהאי - כאלו משקר באורייתא כולה!
ג תא חזי, אברהם עד לא אתגזר - הא לא אתמר דאיהו נטיר אורייתא! כיון דאתגזר מה כתיב? עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי (בראשית כו ה). וכלא בגין דאתגזר ואתרשים ביה רשימא קדישא ונטיר ליה כדקא יאות - סליק ליה כאלו נטר אורייתא כולה! יצחק אוף הכי כתיב ואת בריתי אקים את יצחק (בראשית יז כא). ועל דא אורייתא אקרי ברית.
ד תא חזי, יוסף בגין דנטר ליה להאי ברית ולא בעא לשקרא ביה - זכה ליקרא בהאי עלמא וליקרא לעלמא דאתי. ולא עוד אלא דקודשא בריך הוא אשרי שמיה בגויה דכתיב עדות ביהוסף שמו (תהלים פא ו). וזכה לברכתא דהאי עלמא, ולברכתא דעלמא דאתי.
ה אמר רבי יצחק: כתיב בכור שורו הדר לו וגו' (דברים לג יז). יוסף בגין דנטיר להאי ברית - זכה בשור דאיהו קדמאה לקרבנא. אמר ליה רבי יהודה: אי הכי אמאי אתברך במלה דאיהי שמאלא? בימינא מבעי ליה?! דהא כתיב ופני שור מהשמאל (יחזקאל א י). אמר ליה: בגין דיגין על חובי דירבעם.
ו אמר ליה: רזא אוליפנא בהאי קרא! דכיון דיוסף נטר ליה להאי ברית - דהאי ברית אחיד בתרין דרגין, ואינון תרין דרגין לעילא בשמהן אתקרון. ואוליפנא בפרשת פרה אדומה דהאי פרה חד דרגא מאינון תרין דרגין עילאין הוי, וזווגא דפרה 'שור' אקרי. ודא הוא בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו - הדר לו ודאי. ולאו האי כשור דעלמא אלא וקרני ראם קרניו! קרנא עלאה הוא על כל אחרנין! ועל דא בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ.
ז אמר רבי אבא, משמע דכל מאן דנטיר להאי את רשימא קדישא - אינון תרין דרגין עלאין אתקשרן ביה, לנטרא ליה בכלא ולאעטרא ליה ביקרא עלאה. ועל דא זכה בתרין מלכו - חד הוא וחד בנו. דכיון דשלמה מלכא אתדבק בנשים נכריות - אתיהיב מלכותא לירבעם. ועל דא ברית חביב מכלא!
ח בגין כך אמר רבי שמעון, האי בר נש דאוליד בר - אתקשר בשכינתא, דהיא פתחא דכל פתחין עלאין, פתחא דאתקשר בשמא קדישא. וההוא דמא דנפיק מההוא רביא - נטיר קמי קודשא בריך הוא. ובשעתא דדינין מתערין בעלמא - אשגח קודשא בריך הוא בההוא דמא ושזיב עלמא. ובגין כך כתיב ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר וגו' (בראשית יז יב), וכתיב ואם בגבורות שמנים שנה (תהלים צ י). וכלא בחד מתקלא סלקא.
ט תאנא בההוא דמא זכי עלמא לאתבסמא בחסד וקיימין כלהו עלמין, דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ וגו' (ירמיה לג כה). אם לא בריתי תינח, יומם ולילה למה?
י אמר רבי שמעון: תנינן, תרין כתרין אתאחדן כחדא, ואינון פתחא דכל שאר כתרין. ותאנא, חד דינא וחד רחמי, ומתבסמאן דא בדא דכר ונוקבא. בסטרא דדכורא שריא חסד, בסטרא דנוקבא שריא דינא. חד חוורא וחד סומקא. ובגין לאתבסמא דא בדא מתקשרן דא בדא. והאי ברית אחיד בהו ביומם ולילה - בדינא וחסד. בדינא בקדמיתא, ולבתר שריא ביה בחסד ואתבסם בכלא. ודא הוא ברית דאקרי יומם ולילה דאחיד בתרוייהו!
יא ומאן דזכי לנטרא להאי ברית כדקא יאות ולא חטי ביה כל יומוי - אחיד בהו ביומם ולילה, וזכי לתרין עלמין; עלמא דא ועלמא דאתי. ועל דא אקרי אברהם 'שלים' דכתיב התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז א). ואימתי אקרי שלים? כד זכה בתרוייהו ביומם ולילה, דכתיב יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי (תהלים מב ט). ותרוייהו אחסין אברהם. ולא אתקיימא ביה חסד בקיומא שלים עד דאתגזר. כיון דאתגזר - אתקיים ביה, וזכה לתרווייהו ואקרי שלים.
יב כמה דתנינן דכתיב והוא יושב פתח האהל כחום היום (בראשית יח א). פתח האהל - דא הוא כתרא עשיראה דמלכא, דאיהו פתחא לכל משכנא קדישא דשאר כתרין. וקרייה דוד מלכא להאי פתחא 'צדק' דכתיב פתחו לי שערי צדק (תהלים קיח יט), וכתיב זה השער לה'. כחום היום - כד נהרא נהירו דחסד חולק עדביה. כמה דיתיב בהאי יתיב בהאי! אימתי אתקיימו ביה? כד אתגזר! ובגין כך אקרי 'ברית' יומם ולילה. תאנא כתיב ופסח ה' על הפתח (שמות יב כג). ומאי ופסח ה' על הפתח? דשריא על האי פתחא חסד לאתבסמא, ובגיני כך ולא יתן המשחית וגו'.
יג אמר רבי אלעזר, הא תנינן, גיורא כד אתגזר ועייל תחות גדפי דשכינתא, אקרי גר צדק ולא יתיר. גר צדק ודאי! זכי למיעל בההוא כתרא דצדק. ואת אמרת יומם ולילה דזכו לתרווייהו?!
יד אמר ליה רבי שמעון, אלעזר ברי! לא דמי מאן דאתי משרשא קדישא ומגזעא דקשוט, למאן דאתי מגזעא בישא ומשרשא דגעלי בישין תקיפין! בישראל כתיב בהו וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת (ירמיה ב כא). באומות כתיב אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם (יחזקאל כג כה).
טו ובגין כך - ישראל קדישין זרעא דקשוט, גזעא דאתבסמו בטורא דסיני ואתפסק מנייהו כל זוהמא - כלהו מתבסמין וכלהו עיילי בקיימא קדישא דיומם ולילה למהוי שלמים בכלא. אבל באומות - קשיא למעבר מנייהו זוהמא. ואפילו עד תלת דרין! ובגין כך תנינן טוב שבגוים וכו'. ובגין כך גר צדק ודאי!
טז דאמר רב המנונא סבא: אומות עד לא אתגזרו - שריין בכתרין תתאין דלא קדישין, ורוח מסאבא שריא עלייהו. כיון דאתגיירו ואתגזרו - שריין בכתרא קדישא דשכינתא דשריא על שאר כתרין תתאין, ורוחא קדישא שריא עלייהו. אבל ישראל קדישין בני קדישין דגזעין ושרשין, ואתבסמו בטורא דסיני ועאלו במהימנותא שלימתא קדישתא, בשעתא דאתגזר - שריא בכלא, דכתיב (דברים ד ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכ"ם חיים כלכם היום!
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0