ח״ג כ ע״ב

פרק נא: ח״ג כ ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א פתח רבי חייא ואמר: ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' כי הנני מושיעך מרחוק (ירמיה ל י). מרחוק? "מקרוב" מבעי ליה!? והא אוקמוה האי קרא מרחוק - כמה דאת אמר 'ושבו מארץ מרחק'. אבל - מרחוק - כההוא דכתיב מרחוק ה' נראה לי (ירמיה לא ב), וכתיב ממרחק תביא לחמה (משלי לא יד). ומאן היא? עמיקא דנחלא, אתר דההוא נהר נגיד ונפיק. ושב יעקב (ירמיהו ל י) - כיון דכתיב אל תירא עבדי יעקב - מהו ושב יעקב? אלא כמה דתנינן, קודשא בריך הוא סליק לעילא לעילא (כמה דכתיב למה ה' תעמוד ברחוק (תהלים י א)), ומההוא אתר 'רחוק' - הנני מושיעך.
ב ושב יעקב לאתריה, לאזדווגא בכנסת ישראל. ושקט - דא יסוד. ושאנן - למשרי דיוריה בה. ואין מחריד - מיצחק, כמה דאת אמר ויחרד יצחק חרדה גדולה (בראשית כז לג). ועל דא ופחד יצחק (בראשית לא מב) כתיב. וההוא פחד כד אתער - אסתלק יסוד לאתר אחרא. הדא הוא דכתיב פחדו בציון חטאים (ישעיה לג יד) - בציון דייקא. ועל דא ואין מחריד. והשתא קודשא בריך הוא שזיב לון מרחוק! ואסתיר לן בהאי אתר בהשקט ובשלוה ואין מחריד מכלא! דכד קודשא בריך הוא עביד ניסא - בכלא עביד!
ג רבי יוסי פתח: (שופטים ד ח) ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי וגו'. מאי קא מיירי? אלא אמר ברק "הואיל ורוח קדישא שריא עלה - בזכותה אשתזיב ולא לישרי עלי נזקא!" ומה ברק סמיך על אתתא לאשתזבה בגינה - אנן דאורייתא עמנא דהיא שמיה דמלכא קדישא - על אחת כמה וכמה!

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0