פרק יא: ח״ג קכו ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב גדל פרע שער ראשו (במדבר ו ה). בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. יין - אימא עלאה. שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר והעבירו תער על כל בשרם (במדבר ח ז).
ב ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה. בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה נזיר אלהים אקרי ולא "נזיר ה'". פריש מדינא כלא!
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0