ח״ג קעז ע״ב

פרק ז: ח״ג קעז ע״ב

הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.

א רבי אלעזר הוה קאים קמיה דרבי שמעון אבוה. אמר ליה כתיב ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי...הבלך (קהלת ט ט)!? אמר ליה, תא חזי! ראה חיים עם אשה אשר אהבת! - דא הוא רזא דבעי בר נש לאכללא חיים באתר דא; דא בלא דא לא אזלא. ובעי בר נש לאכללא מדת יום בלילה ומדת לילה ביום. ודא הוא ראה חיים עם אשה אשר אהבת. מאי טעמא? בגין כי הוא חלקך בחיים - דחיים לא שראן אלא על דא! ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש - כמה דאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך (משלי ג ו). אמר ליה ר' אלעזר:
ב כתיב בתריה כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון וגו' (קהלת ט י). האי קרא אית לאסתכלא ביה. כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה - וכי שלמה דחכמתא עלאה ביה יתיר על כל בני עלמא אמר הכי?! אמר ליה,
ג כל מלוי דשלמה מלכא על רזא דחכמתא אתמרו! תא חזי כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה - דא הוא דבעי בר נש לאכללא שמאלא בימינא, וכל מה דהוא עביד מבעי ליה דלא יהון אלא כלילן בימינא. כל אשר תמצא ידך - דא שמאלא, לעשות בכחך - דא הוא ימינא כמה דאת אמר ימינך ה' נאדרי בכח (שמות טו ו). וכיון דבר נש יזדהר דכל עובדוי יהון לסטרא דימינא ויכליל שמאלא בימינא - כדין קב"ה שארי בגוויה בהאי עלמא ויכניש ליה לגביה לההוא עלמא דאתי.
ד ולא יימא בר נש "בשעתא דאתינא לההוא עלמא - כדין אתבע מן מלכא רחמי ואיתוב קמיה"! אלא - כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בתר דיסתלק בר נש מהאי עלמא! אלא אי בעי בר נש דמלכא קדישא ינהיר ליה לההוא עלמא ויתן ליה חולקא לעלמא דאתי - ישתדל בהאי עלמא לאכללא עובדוי בימינא, וכל עובדוי יהון לשמא דקב"ה! דהא לבתר כד יתכניש מהאי עלמא לאתדנא בדינא תקיפא בדינא דגיהנם - לית תמן עיטא וחכמה וסכלתנו לאשתזבא מן דינא.
ה דבר אחר: כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול. בגיהנם אית ביה מדורין על מדורין. מדורא תתאה - שאול. מדורא תתאה מניה - אבדון. ודא סמיך לדא. מאן דנחית לשאול - ידונון ליה ומתמן יצפצף ועולה. הדא הוא דכתיב מוריד שאול ויעל (ש"א ב ו). ומאן דנחית לאבדון - תו לא סליק לעלמין!
ו מאן דאית ביה עובדא טבא או דאיהו מארי דחושבנא (הא אוקמוה דבכל ליליא וליליא עד לא ישכב ועד לא נאים - בעי בר נש למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא ויתוב מנייהו ויבעי עלייהו רחמי. מאי טעמא בההיא שעתא? בגין דההיא שעתא אילנא דמותא שארי בעלמא, וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא, ובעי בההיא שעתא למעבד חושבנא מעובדוי ויודי עלייהו בגין דאיהי שעתא דמותא. ואלין אקרון מארי דחושבנא).
ז וכן מאן דאשתדל בדעת ובחכמה למנדע למאריה - כד יעברון ליה לאסתכאה ולאסתכלא באינון חייבין דאתטרידו בגיהנם ובדרגא דשאול, וכלהו צווחין מאינון דרגין - הוא לא ישתאר תמן ולא ישתכח בינייהו! ועל דא אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול. ולא ישתכח אלא לעילא לעילא - באתר דכמה נהורין ובוצינין וכמה כסופין שארן ביה, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא די בגן עדן. זכאה חולקהון דצדיקייא בהאי עלמא ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך (תהלים קמ יד):

ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0