פרק ט: ח״ג מ ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א רבי יצחק פתח: אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם (דברים לב לח). זכאין אינון ישראל דאינון קדישין, וקודשא בריך הוא בעי לקדשא לון! תא חזי! ישראל קדישין - כל חיי עלמא דירתין - כלא תליין בההוא עלמא דאתי! בגין דאיהו חיין דכלא לעילא ותתא, והוא אתר דיין דמנטרא שארי. ומתמן נפקין חיין וקדושא לכלא. ויין דישראל - בגין יין דישראל אחרא! ודא בדא תליא! דהא ישראל לעילא - ביה נטל חיין, ובגין כך אקרי עץ חיים - עץ מההוא אתר דאקרי 'חיים' ונפקי מתמן חיין. ועל דא מברכין ליה לקודשא בריך הוא ביין. ויין דישראל לתתא כהאי גוונא.
ב גוי דאיהו מסאב ומאן דקריב בהדיה יסתאב - כד יקרב ביין דישראל - הא אסתאב ואסיר. כל שכן ההוא יין דאיהו עביד! ועל דא לא תימא דדא הוא בלחודוי - אלא כל מה דעבדי ישראל לתתא - כלא הוא כעין דוגמא דלעילא! כל שכן יין דקאי באתר עלאה דוגמא דיין דמנטרא!
ג בגין כך ישראל שתיין יין דישראל - דאתעביד כדקא חזי בקדושה - כגוונא דישראל לעילא דשתי ואשתרשא ואתברכא בההוא יין עלאה קדישא. ולא שתאן יין דאתעביד במסאבותא ומסטרא דמסאבותא - דהא ביה שרייא רוחא דמסאבותא. ומאן דשתי ליה - אסתאב רוחיה ואסתאב איהו, ולאו הוא מסטרא דישראל, ולית ליה חולקא בעלמא דאתי. דהא ההוא עלמא דאתי - יין דמנטרא איהו.
ד ועל דא ישראל קדישין בעיין לנטרא דא על כלא! בגין דיתקשר באתר דעלמא דאתי. ובגין כך ביין אתבריך קודשא בריך הוא יתיר מכלא! בגין דאיהו חדי לסטרא שמאלא, ובגו חדוותא דיליה - אתכליל בימינא. וכד אתעביד כלא ימינא - כדין שמא קדישא בחידו, וברכאן משתכחי בכלהו עלמין. ובעובדא דלתתא יתער עובדא דלעילא. ועל דא מזמני יין לקביל יין.
ה ובגין דאיהו מנטרא לעילא - בעי לנטרא ליה לתתא. וכל נטירו דיליה - קדושה הוא לישראל. ומאן דפגים ליה לתתא בסטרא דמסאבותא - יסתאב איהו בהאי עלמא! ולית ליה חולקא בעלמא דאתי - אתר דההוא יין דמנטרא שריא. הוא לא נטיר ליה - לא יתנטר הוא לעלמא דאתי! הוא סאיב ליה - יסאבון ליה בההוא עלמא, ולא יהא ליה חולקא בההוא יין דעלמא דאתי! זכאין אינון ישראל דמקדשי נפשייהו בקדושה עלאה, ונטרי מה דאצטריך לאתנטרא, ומקדשי למלכא בנטירו עלאה דא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0