פרק י: ח״ג מ ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א פתח ההוא רביא ואמר: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה (משלי כט ד) מאן מלך? דא קודשא בריך הוא. במשפט - דא יעקב דאיהו כללא דאבהן. ואיש תרומות - תרומת כתיב - כמה דאת אמר וזאת התרומה (שמות כה ג). ואיש תרומות - דא עשו דבעי על תרומות ועל מעשרות כל יומא, ולא עביד מדי. ואיש תרומות - דלאו איהו משפט. דהא תרומה אסתלקותא דרחמי - בגין דא לא אתיא במשפט, כמה דאת אמר ויש נספה בלא משפט (משלי יג כג). ועל דא ואיש תרומת יהרסנה.
ב ואי תימא הא דוד מלכא איש תרומה הוה?! אלא ברחמי. ולא עוד, אלא דהא כתיב חסדי דוד הנאמנים (ישעיה נה ג) - כמה דאתדבק בהאי אתדבק בהאי.
ג תא חזי, כל יומוי דדוד מלכא הוה משתדל דהאי 'תרומה' יתקשר ב'משפט' ויזדווגון כחדא. אתא שלמה וזווג לון כחדא, וקיימא סיהרא באשלמותא וקיימא ארעא בקיומא. אתא צדקיהו ואפריש לון ואשתארת ארעא בלא משפט, ואתפגימת סיהרא ואתחריבת ארעא. כדין - ואיש תרומת יהרסנה.
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0