פרק יב: ח״ג מד ע״ב
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א פתח רבי אחא ואמר: ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם לבדו וגו' (בראשית ב יח). אמאי פתח קרא הכי? אלא הא אתמר דעל דא לא כתיב "כי טוב" בשני בגין דזמין אדם לאתפרשא. וכתיב לא טוב היות האדם לבדו.
ב וכי לבדו הוה? והא כתיב זכר ונקבה בראם (בראשית ה ב) ותנינן אדם דו פרצופין אתברי! ואת אמרת לא טוב היות האדם לבדו!? אלא דלא אשתדל בנוקביה ולא הות ליה סמך לקבליה, בגין דהות בסטרוי והוו כחדא מאחורא, וכדין הוה האדם לבדו.
ג אעשה לו עזר כנגדו - מהו כנגדו? לקבל אנפוי - לאתדבקא דא בדא אנפין באנפין. מה עבד קודשא בריך הוא? נסר ליה ונטיל נוקבא מניה. הדא הוא דכתיב ויקח אחת מצלעותיו (בראשית ב כא). מהו אחת? דא נוקבא דיליה, כמה דאת אמר אחת היא יונתי תמתי (שיר ו ט). ויביאה אל האדם - אתקין לה ככלה ואייתי לה למהוי לקביל אנפוי, נהירין אנפין באנפין. ובעוד דהוה מתדבקא נוקבא בסטרוי - הוה האדם לבדו, לבתר - סליקו תרין וקמו שבע כחדא.
ד תא חזי! בשעתא דאתתקנת לגבי אדם - קודשא בריך הוא בריך לון! הדא הוא דכתיב ויברך אותם אלהים (בראשית א כח) - כחזן דמברך לכלה בשבע ברכות. מכאן אוליפנא, חתן וכלה כיון דאתברכן בשבע ברכות - אתדבקן כחדא כדוגמא דלעילא.
ה ועל דא מאן דאתי לאתחברא באנתו דאחרא - הא פגים זווגא, דהא זווגא דכנסת ישראל ביה בקודשא בריך הוא בלחודוי! בזמנא דאיהו ברחמי, ובזמנא דאיהו בדינא! תא חזי! מאן דמתחבר באנתו דאחרא - כאלו משקר ביה בקודשא בריך הוא ובכנסת ישראל! ועל דא קודשא בריך הוא לא מכפר ליה בתשובה, ותשובה תלייא עד דיסתלק מעלמא. הדא הוא דכתיב אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון (ישעיה כב י). ואימתי? בשעתא דעאל בתשובה לההוא עלמא, ואית ליה לקבלא עונשא.
ו רבי אלעזר אמר: מאן דמשקר בכנסת ישראל לא יתקבל בתשובה עד דיתדן בדינא דגיהנם. כל שכן מאן דמשקר בכנסת ישראל ובקודשא בריך הוא! וכל שכן אי אטרח ליה לקודשא בריך הוא למעבד דיוקנא דממזר באנתו דאחרא ואכחיש פומבי דמלכא!
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0