פרק כה: ח״ג מט ע״א
הזוהר נלמד במסורת ששמרה עליו בזהירות רבה. כאן הוא מוצג במקור הארמי.
א אמר רבי יצחק: מהו נגע לבן אדמדם (ויקרא יג מב)? נגע ממש הוא אי חוורא אתחזי וסומקא לא אתעבר! משמע דכתיב לבן אדמדם. אמר רבי יוסי: דחוורא לא אתחזי אלא בסומקא כגוונא חוורא וסומקא. רבי יצחק אמר: אף על גב דחוורא אתחזי - אי סומקא לא אזיל - נגע הוא! דכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעיה א יח). וכד אתחוור כלא - רחמי אשתכחו ודינין לא אשתכחו.
ב תאני רבי אבא - כתיב נגע...הוּא (ויקרא יג ג) וכתיב נֶגַע הִוא (ויקרא יג כב). חד דכר וחד נוקבא! אלא כד נוקבא אסתאבת בגין חובי תתאי כתיב היא, וכד דכר לא אתדכי בגין חובי תתאי כתיב נגע...הוא.
ג ואשתמודען מלין אלין לגבי כהנא - דינין דאתו מהאי, ודינין דאתו מהאי. ואשתמודען קרבני דבעיין לקרבא דכתיב זכר תמים (ויקרא א ג), וכתיב נקבה תמימה יביאנה (ויקרא ה לב). דהא אשתמודעאן מלי מֵאָן אתו דינין ומֵאָן אינון חובי; דאתאחדן בהאי או בהאי. ועל דא כתיב זבחי אלהים רוח נשברה (תהלים נא יט) - לאפקא שאר קרבנין דלא כתיב רוח נשברה, דאינון שלמא לעלמא וחדווה דעלאין ותתאין:
ד ואם יראנה הכהן (ויקרא יג כ) (ויקרא יג כו) תאנא רבי יוסי: כתיב שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹאוּ (תהלים סה ג). שומע תפלה - דא קודשא בריך הוא. רבי חזקיה אמר: שומע תפלה - "שומע תפלות" מבעי ליה!? מהו שומע תפלה? אלא תפלה - דא כנסת ישראל דאיהי 'תפלה', דכתיב וַאֲנִי תְפִלָּה (תהלים קט ד). ודוד בגין כנסת ישראל קאמר לה. ומה דאמר ואני תפלה - כלא חד! ועל דא שומע תפלה. ודא תפלה של יד דכתיב (שמות יג טז) על ידכה - בה"א.
ה עדיך כל בשר יבאו - בשעתא דגופא שריא בצערא במרעין במכתשין, כמה דאת אמר או בשר כי יהיה בעורו (ויקרא יג כד), את הנגע בעור הבשר (ויקרא יג ג), הבשר החי (ויקרא יג טו). ובגין כך לא כתיב "כל רוח יבאו" אלא כל בשר יבאו. מהו עדיך? אלא כמה דאתמר והובא אל הכהן - דא הוא קודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב ואם יראנה הכהן (ויקרא יג כ) (ויקרא יג כו). תא חזי באתר חד אהרן הכהן ובאתרא אחרא הכהן סתם. ודא קודשא בריך הוא!
ארמית: ויקיטקסט העברי, "ספר הזוהר", CC BY-SA 4.0